סוגי שרתי פרוקסי: במה HTTP שונה מ-SOCKS5 בפועל בעבודה

המילים «HTTP», «SOCKS4» ו-«SOCKS5» מופיעות בתיאור של כל שירות פרוקסי, ולפיהן צריך להבין אם השורה תעבוד בתוכנה שלכם. ההבדל בין הפרוטוקולים מסתכם בשלושה דברים: איך התוכנה אומרת לפרוקסי לאן להתחבר, מי הופך דומיין לכתובת IP ומה השרת עושה עם התעבורה אחר כך. נעבור על ארבעת הפרוטוקולים עם טבלאות ודוגמאות, ובסוף נראה איך הפרוטוקול משתלב עם מקור הכתובות: מחבילות MIX ועד שורות ביתיות.

איך בקשה עוברת דרך פרוקסי

כל פרוקסי עומד בין התוכנה שלכם לאתר. התוכנה פותחת חיבור לפרוקסי, הפרוקסי פותח חיבור משלו לאתר ואז מעביר בייטים לשני הכיוונים, ולכן האתר רואה את כתובת הפרוקסי ולא את שלכם. הפרוטוקולים נבדלים בצעד הראשון: באיזו צורה התוכנה מוסרת את הבקשה לשרת.

פרוקסי HTTP: הבקשה נקראת בשלמותה

התוכנה שולחת לפרוקסי HTTP בקשה רגילה, רק עם כתובת מלאה: GET http://site/page. הפרוקסי מנתח אותה, פונה לאתר בעצמו ומחזיר את התשובה. מכיוון שהשרת רואה את הבקשה בשלמותה, הוא יכול להוסיף לה כותרות שירות Via ו-X-Forwarded-For, ובאחרונה נמצא ה-IP האמיתי שלכם.

לפי הכותרות האלה פרוקסי ציבורי מתחלק לשלוש רמות. שקוף מעביר את הכתובת שלכם לאתר. אנונימי מסתיר אותה, אבל הכותרות מראות שזה פרוקסי. עילית לא מוסיף כלום, ובעיני האתר הוא נראה כמבקר רגיל. ברשימה החינמית מצוינת הרמה לכל כתובת, ועמודת הסוג מסננת עילית ואנונימיים. בדקו את השורה שלכם בדף בדיקת האנונימיות: הוא מראה כותרות ודליפת WebRTC.

בצורתו הטהורה הפרוטוקול משרת אתרים בלי הצפנה, וכמעט לא נשארו כאלה. לכן בפועל «פרוקסי HTTP» פירושו צמד: טקסט גלוי לכתובות http ומנהרת CONNECT לכל השאר.

פרוקסי HTTPS: מנהרת CONNECT

לאתר מוצפן התוכנה מבקשת מהפרוקסי לפתוח מנהרה בפקודה CONNECT site:443. הפרוקסי עונה בקוד 200 ומעביר זרם שהוא לא יכול להציץ בו: ‏TLS עובר מהתוכנה שלכם לאתר מקצה לקצה. לשרת נשארים הדומיין, הזמן ונפח התעבורה. אין פרוטוקול נפרד בשם «פרוקסי HTTPS»: זה פרוקסי HTTP שמתיר את פקודת CONNECT, וכל שורות ה-HTTP שלנו תומכות בה.

SOCKS4 ו-SOCKS5: העברת זרם

SOCKS עובד רמה אחת למטה ולא מציץ ב-HTTP: התוכנה מציינת את כתובת היעד, הפרוקסי פותח חיבור TCP ומעביר את הזרם כמו שהוא. לפרוטוקול לא משנה מה בפנים: דף, דואר או תעבורת משחק. SOCKS4 מקבל רק כתובות IPv4 וחי בלי סיסמה, וגרסה 4a למדה דומיינים. שתיהן מופיעות בתוכנות ישנות, ובפרויקטים חדשים SOCKS5 החליף אותן.

SOCKS5 הוסיף שלושה דברים: הרשאה בשם משתמש וסיסמה, כתובות IPv6 עם דומיינים והעברת UDP. לעבודה חשוב פרט שנוטים לשכוח: גם המחשב שלכם וגם הפרוקסי יכולים להפוך דומיין ל-IP. אם המחשב עושה זאת, שאילתת DNS יוצאת מהכתובת שלכם, והעקבה הזו מבטלת את האנונימיות. ב-curl הסכמה קובעת: socks5:// מפענח בלקוח, socks5h:// בפרוקסי. שתי הפקודות למטה מדפיסות את כתובת היציאה של השורה, והשנייה גם מסתירה DNS:

curl -x "http://LOGIN:PASSWORD@HOST:PORT" https://ifconfig.me
curl --socks5-hostname "LOGIN:PASSWORD@HOST:PORT" https://ifconfig.me

UDP דרך SOCKS5 נחוץ לסטרימינג, שיחות, משחקים ו-QUIC. מהמסלולים שלנו Resi Prime תומך בו, ובשאר הפרוקסי מעביר TCP.

הערה נפרדת על הרשת המודרנית. יותר ויותר אתרים מדברים HTTP/3, שרץ מעל UDP. דרך פרוקסי בלי UDP הדפדפן חוזר לבד ל-HTTP/2 על TCP, והאתר נפתח כרגיל, רק בלי רווח במהירות. שום דבר לא נשבר כאן, אבל אם מסוף הדפדפן מראה h2 במקום h3, זו הסיבה.

השוואת פרוטוקולים

המהירות כמעט לא תלויה בפרוטוקול: התקורה של כולם נכנסת בחילוף חבילות אחד בעת ההתחברות. מכריעים מקור הכתובת וערוץ היציאה, וזו כבר תכונה של המאגר. איך אותו פרוטוקול מתנהג בשני מאגרים שונים רואים במדידות הכתובות הגרמניות שלנו: התגובה הייתה שונה פי ארבעה וחצי.

פרוטוקול ומקור כתובות: שני צירים נפרדים

קונים שואלים לעיתים קרובות מה «אמין יותר»: ‏HTTP או SOCKS5. לאתר אין הבדל: הוא רואה חיבור נכנס מכתובת הפרוקסי ולא יודע באיזה פרוטוקול דיברתם עם השרת. את המוניטין של השורה נותן מקור הכתובת: מרכז נתונים, ספק ביתי או רשת סלולרית. את הפרוטוקול בוחרים לפי התוכנה, את המקור לפי האתר שתעבדו מולו.

במסלולים לפי ג'יגהבייט קובעים את הפרוטוקול ביצירת הרשימה בלוח הבקרה, והשורה כבר מכילה שם משתמש, סיסמה ופורט. אם התוכנה מצפה לפורמט אחר, העבירו את הרשימה דרך ממיר הפרוקסי.

פורמטים של כתיבת שורות

הפרוטוקול נראה גם בכתיבת השורה עצמה. תוכנה מקבלת פרוקסי בשתי צורות: כתובת עם פורט או קישור מלא עם סכמה. בקישור הפרוטוקול נמצא בהתחלה, ולעיתים קרובות מבלבלים אותו עם פרוטוקול האתר: הסכמה http:// בשורה אומרת איך מתחברים לפרוקסי ולא שאתרי https לא ייפתחו דרכו.

בודק SLP ולוח הבקרה שלנו מקבלים את שלוש הכתיבות, ואם התוכנה מתעקשת על פורמט יחיד, ממיר הפרוקסי משכתב את כל הרשימה: מדביקים, בוחרים תבנית, מורידים. להזנת שורה ידנית ב-Windows, ‏macOS או בדפדפן עוזר המדריך להגדרת פרוקסי ידנית.

מה לבחור לפי המשימה

• סריקה ובודקים. SOCKS5 עם הסכמה socks5h כדי ש-DNS יעבור דרך הפרוקסי, או HTTP: שניהם מתאימים לסורק. לאלפי תהליכים בלי מונה תעבורה קחו חבילות MIX, למיקום מדויק שורות Resi Core.
• דפדפנים ואנטי-דטקט. השתמשו ב-HTTP: ‏Chromium לא מעביר שם משתמש וסיסמה ל-SOCKS5, ופרופיל עם שורה כזו נשאר בלי רשת. כתבנו עוד על בחירת מאגר לחשבונות במאמר על פרוקסי backconnect.
• סטרימינג, שיחות, משחקים. צריך UDP, כלומר SOCKS5 ב-Resi Prime.
• תוכנה ישנה בלי שדה סיסמה. חבילות MIX מתאימות: הגישה נפתחת לפי ה-IP של השרת שלכם, ואין איפה ולא צריך להזין שם משתמש.

איך לבדוק שורה

את כתובת היציאה והמדינה מראה דף ה-IP שלי, את הכותרות ורמת האנונימיות בדיקת האנונימיות. רשימה שלמה נוח יותר להריץ בבודק SLP או בסקריפט ל-Linux מאותו דף: הוא מבין ip:port ושורות עם שם משתמש, מזהה לבד את פרוטוקול הפורט ומסמן שורות מתות. הרצנו את פקודות ה-curl מהמאמר הזה על שורות חיות לפני הפרסום.

כל המסלולים משולמים מיתרה אחת: חבילות לפי תקופה, השאר לפי ג'יגהבייט, והתעבורה שנרכשה תקפה שלושה חודשים. המחירים לכל נפח נמצאים בדף השוואת המסלולים.