«לא ניתן להתחבר לשרת»: מוצאים את הסיבה בעצמכם בקלות

השגיאה הזו מפחידה בעמימות שלה: הדפדפן מודה בכנות שלא הגיע לשרת, אבל לא אומר איפה זה נקרע. החדשות הטובות: השרשרת קצרה, ואפשר למשש את כולה בעשר דקות בלי ידע מיוחד. לכו מכם אל השרת, כי סטטיסטית הסיבה נמצאת לרוב אצלכם.

שלב 1: היקף הבעיה

שלוש שאלות מהירות חוסכות חצי שעה. אתרים אחרים נפתחים? אם לא, בדקו את הרשת שלכם: נתב, כבל, מפעיל. האתר הבעייתי נפתח בטלפון ברשת סלולרית? אם כן, השרת חי, חפשו אצלכם. אותה תמונה במכשיר אחר באותה רשת? אם כן, המחשב תקין והבעיה ברשת או באתר. נפילות המוניות של שירותים גדולים ניכרות בגל תלונות בחיפוש וברשתות החברתיות: לפעמים התשובה הכנה היא «לחכות».

שלב 2: שם וכתובת

הדפדפן צריך קודם להפוך את שם האתר לכתובת IP. כשל בשלב הזה נראה כשגיאה מיידית בלי ניסיון חיבור. בדקו את השם דרך מתרגם עצמאי: בדיקת DNS שלנו מראה אם הדומיין עונה בכלל ואילו כתובות הוא מחזיר. אם מבחוץ הדומיין מתורגם ואצלכם לא, האשם הוא ה-DNS המקומי: עברו למתרגם ציבורי בהגדרות הרשת ונסו שוב. זכרו גם את קובץ hosts: רשומות ישנות בו חיות שנים ופתאום «שוברות» אתרים שעברו לכתובות חדשות.

שלב 3: מתווכים שנשכחו

הסיבה הכי מוערכת בחסר: התעבורה הולכת למקום אחר ממה שחשבתם. VPN כבוי למחצה, פרופיל ארגוני מעבודה קודמת, פרוקסי שהוגדר פעם לבדיקה ונשכח. התסמין אופייני: חלק מהאתרים עובדים וחלק לא, בלי דפוס ברור. בדקו את הגדרות הפרוקסי במערכת ואת רשימת פרופילי ה-VPN. פירטנו שלב אחר שלב איך למצוא ולכבות את המיותר במדריך לכיבוי פרוקסי. אם הפרוקסי נחוץ וצריך לעבוד, בדקו אותו בנפרד דרך הבודק: שורה מתה בהגדרות נותנת בדיוק את השגיאה הזו.

שורת הפקודה בדקה

שלוש פקודות נותנות יותר מעשר הפעלות מחדש, ועובדות אותו דבר ב-Windows, ‏macOS ו-Linux פרט לכתיב. ping example.com עונה על «האם הכתובת נגישה בכלל»: אם מגיעות תשובות, הרשת וה-DNS חיים והבעיה למעלה, בשירות או בתוכנה. nslookup example.com מראה איזו כתובת המתרגם מחזיר: ריקה או מוזרה פירושה בעיית DNS. tracert example.com ב-Windows או traceroute במערכות אחרות מצייר את הדרך צומת אחר צומת: רואים אם המסלול נקטע בבית, אצל המפעיל או רחוק יותר. לא צריך לזכור את הפלט, מספיק להשוות את התמונה של האתר הבעייתי לזו של אתר עובד כלשהו.

מילה על הדפדפן: לפני שחופרים ברשת, פתחו את האתר בחלון פרטי. אם זה עובד, האשמים הם המטמון או אחד התוספים, ואבחון רשת כלל לא נחוץ.

שלב 4: הגנה שהגזימה

חומת אש ואנטי-וירוס יודעים לחסום גם תוכנות בודדות וגם כתובות שלמות. אם אתר לא נפתח רק בתוכנה אחת והדפדפן פותח אותו, חפשו כלל עבור התוכנה הזו. כיבוי הגנה לאבחון מקובל לדקה ורק ברשת מהימנה: אם זה אושר, הוסיפו חריג והפעילו מחדש.

שלב 5: השרת והשכן שלו

כשהצד שלכם נקי, מסתכלים על היעד. בדיקת הדומיין מראה את המצב הכללי של הדומיין ושל שרת האינטרנט: האם רשומות DNS חיות, האם השרת עונה, האם התעודה פגה. תעודה שפג תוקפה נותנת, אגב, שגיאה קרובה אך שונה: הדפדפן מזהיר מחיבור לא מאובטח, וזה כבר לא «לא ניתן להתחבר». אם השרת שלכם, בדקו אם השירות מאזין לפורט ולא הגיע למגבלות, ומבחוץ העבירו את הכתובת ברשימות שחורות דרך בדיקת RBL: כתובת שספקים חוסמים נראית לחלק מהמבקרים ממש מתה.

עצה אחרונה: תקנו דבר אחד בכל פעם ובדקו אחרי כל שינוי. החלפת DNS, כיבוי VPN והפעלת הנתב מחדש בבת אחת אולי יעזרו, אבל לעולם לא תדעו מה היה מקולקל, ובפעם הבאה תעברו את כל הדרך מחדש. ורשמו את הסיבה שמצאתם, ולו בפתק: מחלות רשת נוטות לחזור, ואבחון קודם הופך שעת חיפוש לדקה.