DMARC אומר לנמענים מה לעשות עם דואר שנכשל ב-SPF וב-DKIM ולאן לשלוח דוחות. הבדיקה קוראת את הרשומה ב-_dmarc ומסבירה כל תגית.
בחרו מדיניות וכתובת לדוחות. התחילו ב-none, קראו דוחות שבועיים, ואז הקשיחו.
הוסיפו רשומת TXT עם השם והערך האלה
DMARC בודק יישור: הדומיין בכותרת From צריך להתאים לדומיין שעבר SPF או DKIM. דואר יכול לעבור SPF עבור הדומיין של שירות ועדיין להיכשל ב-DMARC עבור הדומיין שלכם.
דוחות מצטברים מ-Google, Microsoft, Yandex ואחרים מגיעים לכתובת ה-rua פעם ביום. הם מפרטים כל שרת ששולח דואר בשמכם, כולל אלה ששכחתם.
התחילו ב-p=none עם כתובת rua לשבועיים עד ארבעה. אחר כך עברו ל-quarantine עם pct נמוך יותר, וסיימו ב-reject כשהדוחות לא מראים כשלים של דואר לגיטימי.
כן. Google ו-Yahoo דורשות רשומת DMARC משולחים בכמויות מאז 2024, ובלעדיה הנמענים לא יודעים מה לעשות עם דואר מזויף.
זו רשומת TXT בתת-הדומיין _dmarc, למשל _dmarc.example.com, והיא מתחילה ב-v=DMARC1.
היא קובעת את המדיניות לתת-דומיינים. בלעדיה תת-דומיינים יורשים את מדיניות הדומיין הראשי. sp=reject נועל את תת-הדומיינים שמהם אתם אף פעם לא שולחים דואר.
rua שולח סיכומים יומיים: כמה מכתבים מאיזה IP עברו את הבדיקות. ruf שולח עותקים של מכתבים בודדים שנכשלו, אבל ספקי דואר גדולים כמעט לא שולחים אותו. rua מספיק לעבודה.
